15 וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֢וּ וְֽנֶ֫אֱסָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָרְע֥וּ וְלֹא־דָֽמּוּ׃
15 וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ. וּכְשֶׁאֲנִי צוֹלֵעַ, שֶׁשֶּׁבֶר בָּא עָלַי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ:
16 נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים. אֲנָשִׁים פִּסְחִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְתַרְגְּמִינָן ״נָכֶה״: ״חֲגִירָא״ תרגום יונתן מלכים ב כג:כט, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״נְכָאִים״ ישעיה טז:ז, אימנויישי״ץ בְּלַעַ״ז:
17 קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ. אִלּוּ הָיוּ קוֹרְעִין אֶת בְּשָׂרִי, לֹא הָיָה דָמִי שׁוֹתֵת לָאָרֶץ כְּשֶׁמַּלְבִּינִין פָּנַי:
